תלמוד עשר הספירות -חלק י"א שיעור 3 | אלף טו-טז | הדף היומי
1. בשיעורים הקודמים למדנו שישנם ג' מדורים שבכל אחד מהם מתקן עצם אחר, ביסוד הבינה עצם האורות, ביסוד החתך עצם הניצוצין וביסוד התבונה עצם הכלים
2. ביסוד התבונה פרט לעצם הכלים יש להם גם התכללות מניצוצין ואורות. בג' הימים הראשונים של העיבור מתקנים את הכלים שבכלים ע"י הלובן דאבא, האודם דאמא והשילוב ביניהם
3. הלובן דאבא היא המחשבה המופשטת ההתקשרות לעליון. האודם דאמא הם הגבולות עפ"י חוקי צ"ב. והזווג ביניהם ביום הג' זה היכולת לבטא את הרעיון במסגרת הגבולות
4. בשיעור זה למדנו שני נושאים עיקריים הנושא הראשון- שתיקון קו אמצעי קודם לתיקון ב' הקווים ונושא שני – שהמילוי מתקן בעיבור ולא השמות
5. קו אמצעי הוא הכלל וכל הפרטים מתקנים רק לאחר שיש לי כלל ולכן בעבודת ה' קודם צריכים לקבל את הכלל ולבחור בו ולייצר ברית אליו ורק לאחר מכן אנו מתקנים את הפרטים שנובעים ממנו.
6. הת"ת והיסוד שהם קו אמצעי נתקנו טרם הבחינות האחרות בעיבור.
7. הכלים והניצוצין של ע"ב ס"ג מ"ה באים להתקן אולם מה שמתקן מהם בעיבור זה רק המילויים שלהם שהם מ"ו ל"ז וי"ט.
8. מצד אחד השמות שמקשרים אותנו לעליון הם יותר חשובים מהמילויים כי התפקיד של האדם הוא להתחבר לעליון.
9. מאידך המילויים חשובים יותר מהשמות היות וללא מסך ועוביות א"א לבטא את השם.
10. בעיבור אנו מתקנים את המסך והעוביות ולא את השמות.
❦